שלומות לכל חברי הפובידיליה שלנו. אנחנו עדין כאן. עדין שלמים. עדין עורכים. כן, אנחנו יודעים. יש הרגשה שכלום לא באמת קורה.אבל תאמינו לנו שבין ארבעת הקירות, ב”אביד ” מס’ 11 באולפני תל אביב, אי שם בדרום – ההחלטות הגדולות נופלות. זהו, שלב ההכרעה. החלטות, החלטות ועוד קצת החלטות. איזה טייק לבחור? האם הסצנה עובדת? איפה המשחק יותר אמין? איך המוזיקה תעבוד עם הסצנות השונות? מיליון שאלות שעל חלקן ניתן לענות ב”כן” ו”לא” וחלקן דורשות הרבה מאד אינטאיציה בסיסית. נכון להיום, אנחנו מאד מאד מרוצים מהתוצאה וכמובן מקווים שגם אתם תהנו. 

לפני שבועיים הרמנו מיני הפקה קטנה בפחות מ 24 שעות וכך זה היה:יש בסרט סצנה מסוימת שעוד לא הצטלמה. לא יכולנו לצלם אותה מאחר והיא עסקה בעפר בחייו הקודמים. בסצנה – שם אנו רואים את עפר כפי שהיה לפני שהסתגר בבית – עפר אמור להיות שזוף, בריא ומתקשר. שלא כמו ב80 אחוז מהמצבים בסרט.לפני כשבועיים קבלנו אס-אם-אס מעפר ששהה באותו זמן באל.איי. לא תכננו לפני כן כלום אבל חשבנו לעצמנו שזה יכול להיות מעולה אם בסצנה החסרה הזאת יראו שוט אחד או שניים שלו בארה”ב. תוך דקות יצרנו קשר (דרך פייסבוק כמובן) עם חבר שלנו, הצלם טל לזר, שגר ולומד בימים אלו באל.איי.למחרת טל הצלם כבר אסף את עפר והם יצאו למספר שעות צילום בשדרת הכוכבים ועוד כמה לוקיישנים ברחבי אל.איי. כל הזמן הזה הצילומים בוימו בשלט רחוק מהארץ בשיחות טלפון טרנס-אטלנטיות.. בהחלט משעשע. 

ולסיום אנחנו מעלים תמונה מעולה שנתקלנו בה לא מזמן. התמונה על צולמה על הסט בין הטייקים והיא ממש קודאק-מומנט מנצח. אנג’וי 

בברכת אין-לנו-מושג-בכדורגל-אבל-מקווים-שהגוד-גייז-יזכו 

יואב ודורון

שלומות לכולם. לונג טיים. זה לא בגלל ששכחנו. אנחנו פשוט קבורים עמוק בחדר העריכה. אחרי שעוזרת העריכה המקסימה שלנו, ניקתה וסידרה את כל הטייקים וחומרי הגלם שצולמו, נכנס המאסטרו סימון הרמן, העורך, ומה נגיד לכם…ניצוצות עפים בחדר. 

עריכה זה השלב הכי קשה. אי אפשר לתאר את ההרגשה הזאת של חריצת הגורלות שמרחפת מעל החדר. כל קאט הוא קריטי, כל מהלך יכול להשליך על הבאות. אז נכון, אתה במזגן, יחסית רגוע, בלי הלחץ שיש במהלך יום צילום. ונכון, עם מערכות העריכה של היום  ניתן במהירות לנסות כל רעיון שעולה לך בראש ובלי הרבה מאמץ. מקסימום – תמיד יש את קונטרול זד שמאפשר לך לעשות אנדו. אבל למרות כל זאת – שלב עריכת הסרט הוא שלב מורכב, מתיש נפשית, ארוך וכמובן סופי והחלטי. זהו, אין יותר זמן למשחקים. עכשיו, כרגע, ברגעים אלו ממש הסרט נעשה. קורם עור וגידים והופך לסיפור עם התחלה, אמצע וסוף. זה תהליך מדהים שאנחנו כרגע רק בחציו. לאט לאט אנחנו מרגישים איך ביחד עם סימון העורך, שבניגוד אלינו ניגש רענן ועם ראש נקי לחומרים, הסרט מתחיל לקבל שפה, צורה, טון, צבע…יש לנו עוד לא מעט עבודה אבל עוד נעדכן אתכם בהמשך בתהליך החמוץ-מתוק הזה. 

גם אם המוזיקה התחלנו להתקדם קצת. אמנם שלבים ראשוניים אבל יש כבר כמה כיוונים ורעיונות. כשיהיה יותר מה להשמיע אנחנו מבטיחים להשמיע כאן בבלוג. בינתיים, זה לינק לאתר של הזמר רן יורגנסון.אנחנו מכירים את יורגנסון (או יורגן כמו שכולם קוראים לו) כבר שנים מתחילת צעדינו בעולם הפרומואים. לפני בערך 6 (!) שנים הוא השמיע לנו שיר שלו שפשוט הפיל אותנו על התחת. השיר נקרא טודיי  והאמת שכל התקליט שלו, שנקרא “אין טיים” פשוט מדהים. אווירתי, קודר, מרגש וישב לנו בול על המשבצת של פובידיליה. לפחות מבחינת האווירה של הסרט. כרגע אנחנו בשלב מאד ראשוני של משחקים עם רעיונות מוזיקליים ביחד עם יורגנסון אבל יהיה מעניין לראות לאן זה מוביל אותנו.  

בברכת רק-שלא-נהרוג-אחד-את-השני-בחדר-עריכה 

יואב ודורון 

טוב, אז נרגענו קצת מהצילומים. החזרנו את החיים שלנו למסלול (פחות או יותר) וישר התחלנו את שלב העריכות. ביחד עם סימון הרמן העורך, אנחנו כבר יותר משבועיים עובדים על ה”אסמבלי” הראשוני של הסרט – כלומר הנחה ראשונית ביותר של כל הסצנות מבלי לסנן, לקצץ או לחשוב יותר מדי על הסדר והמהות. זה תהליך טכני ראשוני ביותר שעליו, בימים הקרובים, העבודה האמיתית תתחיל וסכין הקצבים תשלף. למרות שעוד לא ראינו את הכל, הסצינות מתחילות ולהתחבר ולקבל צורה וזה מאד מאד מרגש. 

לקח לנו כמה שעות טובות לעבור על כל תמונות הסטילס שצילמנו במהלך הצילומים. זה הזמן להודות שוב לצחי צלניקר, לואיז גרין ,ליאור אביטן וגיא בהר שהיו איתנו על הסט ותפסו רגעים מדהימים גם על הסט וגם מחוצה לו. בחישוב גס צולמו בערך 8000 (!) תמונות סטילס במשך חודש. מרשים. 

אחרי שנגמרו הצילומים יצא לנו לחזור קצת לתכנונים, הסקיצות והסטורי בורדים שעשינו לפני הצילומים עצמם. מענין לראות איך הסצינות והפריימים נראים בשלב הפרה-פרודקשיין ואיך הם נראים בפועל בצילומים עצמם. אנחנו חייבים להגיד שלרב התוצאה ממש דומה למה שתכננו, למרות שפה ושם סצינות מסויימות נראות שונות מעט ממה שתכננו בדיוק. רק ימים יגידו אם זה טוב או רע אבל אנחנו מעלים פה כמה סטוריבורדים שעשינו לכמה סצינות ולידם תמונות מהסרט עצמו. מצאו את ההבדלים. 

בברכת תשמעו-את-החדש-של-ה”פו פייטרס”-כי-הוא-פשוט-מצוין 

יואב ודורון

זהו חברים. נגמרו הצילומים. פיניטו. הגברת השמנה שרה. אתה עובד שנה ומשהו על סרט אבל אתה לא עוצר לרגע לחשוב ולהגיד לעצמך: “וואו, זה באמת קרה…

זהו. שזה קרה. לפני שבועיים סיימנו את חודש הצילומים האינטנסיבי שלנו ואנחנו עדין נרגעים מהחוויה האינטנסיבית הזאת ולאט לאט חוזרים לחיים האמיתיים. כשאתה מצלם סרט שלך יש הרגשה כאילו אין כלום בעולם חוץ מזה. כאילו הזמן עצר מלכת כדי להתעסק בפיצ’ר שלך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אתה לא מסוגל לחשוב על שום דבר אחר. פשוט אין יותר מקום במח חוץ מזה. תענוג.

גם עופר חזר לאט לאט לשגרה, כמו שאתם יכולים לראות בכתבת וידאו בפוסט הקודם, ברגע שהסתיימו הצילומים הוא כבר שבר את הדיאטה הרצחנית שהוא היה בה בתקופה האחרונה עם כמה המבורגרים עסיסיים ועוגות. ואם כבר מדברים על הדיאטה של עופר אז זה הזמן להודות ללירון אופק-דוד, הבת דודה המקסימה שלנו והדיאטטיקנית שליוותה את עופר בתקופת דיאטת הרזון שלו, הרכיבה לו את התפריט ואמרה לו מה מותר ומה אסור לאכול (בעיקר מה אסור).

כבר אמרנו להם את זה במסיבת סיום הצילומים אבל זה הזמן להגיד את זה שוב:

לשמחתנו התברכנו בצוות מדהים שגם במבט לאחור לא היינו יכולים לבקש ליותר. צוות סופר מקצועי, צעיר, עם ניצוץ של יצירה וקצת טירוף בעיניים, אנשים מדהימים אחד אחד, שהיה לנו את העונג לעבוד איתם ולהנות איתם בהרפתקה הזאת. בנוסף לצוות הצילום זה הזמן להודות גם לקאסט המדהים של השחקנים: החל מעפר שכטר שנתן את כל כולו לפרוייקט, לאפרת בוימולד המקסימה שכל כך ריגשה אותנו על הסט, לצחי גראד, אביגיל אריאלי, אפרת דור, שלוימל’ה בר-שביט, דימה רוס, גיל טבת, נעה מצנר, גלעד פרלמן ושאר השחקנים.

כמובן שזה הזמן להודות גם ל”ארצה“, חברת ההפקות שהעמידה את הפרוייקט הזה על הרגליים, נתנה רוח גבית וחברית שעזרה לנו מאד. כיוצרים, היה לנו תענוג לעבוד איתם.

אז עכשיו אנחנו נרגעים קצת, ממלאים את המצברים ואוספים כוחות לקראת העריכות שהתחילו שבוע שעבר. סימון הרמן, העורך המדהים שלנו, שכבר נכנס לעניינים עוד בשלב התסריט, התחיל לעבוד ואנחנו חסרי סבלנות כבר לראות איך הדברים מתחברים.

כמובן שעוד נמשיך לעדכן בכל שלבי הפוסט: עריכה, מוזיקה, אפקטים, הפצה וכו’ אז תשארו בתמונה.

בברכת דאטס-א-פאקינג-ראפ.

יואב ודורון

בשעה טובה הסתיימו השבוע צילומי הסרט. מעכשיו זה רק עניין פעוט של עריכות, עוד עריכות, עריכות נוספות, הסכמים עם מפיצים, פסטיבלים, יחסי ציבור, פרסום - והסרט יגיע לבתי הקולנוע.

מי שיכול בינתיים לנשום לרווחה הוא ללא ספק עפר שכטר, השחקן הראשי שלנו, שיוצא סוף סוף מהדירה ביפו, שבה צולמו רוב הסצינות. כזכור, שכטר הפך את הדירה הזו לבית שלו בתקופת הצילומים.

ולא פחות חשוב, הוא יכול להתחיל לאכול. ומה ראוי יותר מאשר המבורגר ראשון של סוף הדיאטה במנגל סיום הצילומים החגיגי. הכל מתועד. תלחצו על הפליי.

אגב, אתמול שודרו תמונות ראשונות של עפר אוכל ב”ערב טוב עם גיא פינס” וב-”Y בעשר”. אנחנו מקווים שבקרוב נוכל להביא את הכתבות פה בבלוג. עובדים על זה.

השבוע שעבר התחיל ביום הולדת לאפרת בוימולד, שצוינה עם עוגה וזיקוקים בין טייק לטייק באחת הסצנות בגינה. עפר שכטר, לעומת זאת, פתח את השבוע בהחלקה קלה על הקטנוע באחד מרחובות העיר. פרט למכות קלות ויבשות - לקטנוע שלום. וגם לעפר, כמובן.

אבל בפובידיליה, כמו בחיים, יש איזון, והיום של עפר המשיך טוב יותר כשהיה צריך לאכול שוקולדים עם אפרת באחת הסצנות. אנחנו מזכירים לכם שהבחור בדיאטה רצינית ביותר, ככה שהיה מדובר בשבירת שגרה מבורכת מבחינתו. למחרת הוא חזר לתפריט הרגיל, כי אין דבר העומד בפני הרזון.

בתמונות המצורפות תוכלו לראות את מערכת היחסים המתפתחת לאורך הסרט בין רגב (שכטר) ודניאלה (בוימולד).

השבוע הוא שבוע הצילומים האחרון, ובהמשכו נהיה כאן עם דיווחים חגיגיים.

צילומים: צחי צלניקר

[Show as slideshow]

אתמול שודרה בחדשות 10 כתבה על פובידיליה. את הכתבה המלאה תוכלו לראות אם תלחצו על התמונה, באתר של נענע 10.

כבוד גם ליאיר רוה ששוב הזכיר אותנו בבלוג שלו.

עדכון: כתבו על הבלוג שלנו גם בגיליון החדש של רייטינג. יא אללה.

יש לנו קטע וידאו חדש!

שני דברים על סדר היום הפעם: אפרת בוימולד מדברת קצת על דמותה של דניאלה, אותה היא מגלמת בסרט; ועפר שכטר חושף קצת מהקשיים שהוא מתמודד איתם, בתור שחקן טוטאלי שנכנס לדמות. במלים אחרות: זוכרים שהוא החליט לרזות, ולעבור לגור בדירה שבה אנחנו מצלמים? אז עכשיו הוא גם החליט שהוא מפסיק לעשן.

תלחצו על הפליי.

איכשהו (אל תשאלו אותנו איך) רותם סלע הצליחה לחדור לסט הצילומים שלנו. היא תפסה עם עפר שכטר שיחה על הדיאטה שלו, ועם אפרת בוימולד שיחה על הדמויות שלה ושל עפר בסרט. בקיצור, יצא נחמד. תעיפו מבט.

חוץ מזה צריך להגיד מילה טובה גם ליאיר רוה, שכתב עלינו בבלוג שלו. 

בקרוב עדכונים נוספים.

מתוך “ערב טוב עם גיא פינס”, ב-HOT3.

אנחנו אמנם לא מתכוונים לשתף אתכם בתמונות או בקטעי וידאו מצילומי סצינת הסקס בין עפר שכטר ואפרת בוימולד. למרות שאנחנו יודעים שאתם מאוד מתעניינים.

אנחנו כן יכולים לשתף אתכם בזה שהסצינה צולמה בשבוע שעבר, ביום שאפשר לקרוא לו “חגיגי” על הסט. כולנו, בכל אופן, מאוד התרגשנו. שילוב של מתח וסקרנות לקראת סשן הצילומים האינטימי.

האינטימיות הזאת היא מה שגרמה לכך שאחרי החזרות על “יבש”, שבהן דורון ויואב (פז - הבמאים) עברו עם אפרת ועפר על ה”כוריאוגרפיה” של הסצינה בלבוש מלא, סולקנו אנחנו, עובדי ההפקה, מהחדר שבו התקיימו הצילומים. טוב, נו, אפשר להבין. זה מספיק קשה לצלם סצינת סקס כשמסביבך שני במאים, צלם, תאורן, סאונדמן, ארט ומאפרת - לא צריך שגם עוזרות הפקה מסתוריות יסתובבו על הסט ויביכו את השחקנים הלא לבושים.

כל כך שקט היה באותו יום על הסט, שגם מחוץ לחדר שבו התקיימו הצילומים, שמענו כולנו כשהבמאים אמרו “אקשן”. חזרנו לנשום רק כששמענו את ה”קאט”, ועפר (בחלוק) ואפרת (בטרנינג) באו לראות במוניטורים איך יצא. נו, טוב, אחרי הכל לא מדובר בסתם עוד סצינה.

כפיצוי, וגם בלי שום קשר, קבלו גלריה עם תמונות מסצינה אחרת שצילמנו בשבוע שעבר. הפעם בחצר הבית, ובאווירה פרנואידית מתמיד.

צילומים: ליאור אביטן

[Show as slideshow]