ביום ו’, 3 ביולי, בשעה 16:00 בסינמטק תל אביב תתקיים הקרנה מיוחדת של הסרט “פובידיליה” לחבריה ברי המזל של האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ולקולנוע. בואו לצפות בטריילר המיוחד שהכנו לקראת ההקרנה.

Phobidilia’s Facebook Page

Promote Your Page Too

שלומות חברים

Phobidilia’s Facebook Page

Promote Your Page Too

לא תאמינו אבל זה סוף סוף קרה. סיימנו לערוך את הסרט.
וזה המקום להתנצל על ההעלמות שלנו ועל הזנחת הבלוג. פשוט היינו קבורים מדי בחדר העריכה. כן, כן, אנחנו יודעים שה לא תירוץ אבל הנה. חזרנו.
ולא סתם חזרנו. חזרנו עם סרט ביד. ואנחנו סופר מרוצים מהתוצאה וזה מה שהכי חשוב.

אתם בטח שואלים מה הלך שם בחדר הקטן במשך כל הזמן הזה? ובכן, אין מספיק מילים באינטרנט כדי לתאר את התהליך שעברנו שם. את האנרגיות, המחשבות, האגואים, המלחמות, היצירה, ההחלטות הקשות, ההחלטות הקשות יותר, העבודה הסיזיפית, פריצות הדרך, התסכול והבלבול.

אבל הנה, זה מאחורינו. סיימנו את העריכה ועכשיו נשאר החלק הכייפי - שלב הפוסט.
זה בעצם השלב בו הופכים את הסרט לעוד יותר טוב ממה שהוא עכשיו. כלומר: מוסיפים מוזיקה, אפקטים, תיקוני צבע, אפקטים מיוחדים וכו’.
תענוג….

אז זהו פחות או יותר. רק רצינו להגיד שחזרנו ובגדול, ושאנחנו מתכוונים להמשיך לדווח על השלבים השונים של תהליך הפוסט פרודקשן ולהעלות לבלוג את שלבי ההפקה השונים עד שהסרט יהיה גמור ומוכן לבתי הקולנוע.

נתראה בקרוב.

בברכת יש-לנו-פאקינג-סרט

יואב ודורון

היי.  אנחנו עדין פה. אל תשאלו מה עברנו בחודשים האחרונים. כן, אנחנו עדין קבורים בחדר העריכה אבל הרבה יותר חכמים והרבה יותר שלמים עם הסרט. כן, חזרנו מהכפור אנד ווי אר בק אין ביזנס…
 
וזה לא שנגמרה העבודה. העבודה עם סימון העורך עדין בעיצומה. למעשה רק עכשיו, בתקופה האחרונה, אנחנו באמת מרגישים איך הסרט מתחיל לקבל חיים משלו ואנחנו מתחילים לראות את הסוף. התהליך הנפשי של עריכת סרט הוא מדהים. למעשה, לא תארנו לעצמנו שהוא יהיה כל כך אינטנסיבי וישתלט על חיינו בצורה כל כך חזקה. זה כיף ומתיש כאחד.
 
בלי קשר לעריכות התחלנו לעבוד על הסצינות המיוחדות בסרט שדורשות “ספשל אפקטס” ואנימציה. את העבודה הפקדנו בחברת האנימציה “עשר אצבעות” ומהמעט שראינו עד עכשיו זה הולך להיות מדהים. החבר’ה שם יודעים את העבודה.
 
בכל מקרה, רק רצינו להגיד לכם שאנחנו עדין פה ואנחנו מבטיחים לעדכן אתכם עכשיו על המשך התהליך עד שהסרט יהיה גמור. אינשאללה בקרוב.
 
בברכת-אל-תקנו-פליי-סטיישן-שלוש-כי-זה-יגמור-לכם-את-החיים
 
יואב דורון

מי היה מאמין. הבלוג הזה קיים כבר שנה (!) אפילו טיפה יותר. כש”ארצה“, חברת ההפקות, הציעה לנו לפתוח בלוג זה נשמע לנו מעניין, אבל לרגע לא חשבנו שהם באמת יעשו את זה. אחרי פחות מחודש כבר היה לנו בלוג באוויר. יפה לא?מאז נשפכו לא מעט מילים, פורסמו לא מעט פוסטים ונכתבו לא מעט תגובות. כמו זוג שיוצא כבר שנה ביחד ומקווה שלצד השני עוד לא נמאס אז ככה גם אנחנו. אנחנו מקווים שהבלוג עדין מעניין אתכם, שהצלחנו לשפוך קצת אור אחר על תהליך עשיית סרט ישראלי עצמאי ושקצת נכנסתם לעולם הפובידילי שלנו. אנחנו כמובן נמשיך לעדכן ולכתוב גם כשהסרט יצא לקולנוע ונלווה כאן את כל הגלגול המלא של הסרט – עד שינחת ברכות, עוד איקס זמן, על מדפי ספריות הדי וי די.אגב, כבר יותר מ 10,000 גולשים שונים מ 60 מדינות קוראים / קראו את הבלוג הזה נכון לכרגע.והיי, לפי הסטטיסטיקות של גוגל יש לנו אפילו 2 קוראים מהרשות הפלשתינית. באמת. מכובד לא? אגב – המספרים כל הזמן עולים ואנחנו מאמינים שלפני שהסרט יצא זה יגדל אפילו עוד יותר. 

טוב, אחרי שסיימנו ללקק לעצמנו. נעדכן בקצרה על מצב הסרט:אנחנו עדין בעריכות מאד אינטנסיביות עם סימון, העורך המדהים וההיפר אקטיבי שלנו. יצא לנו להקרין את הסרט לאנשים בודדים בלבד ועכשיו אנחנו מרכזים הערות, חושבים על רעיונות חדשים ופותרים בעיות תוך כדי עבודה. זה תהליך מדהים של הבנה ולמידה ואנחנו מאד מרוצים מהתוצאה. אנחנו רוצים להאמין שעוד לא נעשה סרט כזה בארץ.  אתם תחליטו. 

זהו בינתיים. מקווים שבפוסט הבא אולי נוכל להראות קצת תמונות מתהליך האון ליין, שאנחנו מתחילים בימים אלו ממש,  ומהסקיצות של זר’ום. 

בברכת מזל-טוב-לנו-על-שנה-של-פובי-בלוג 

יואב ודורון

שלומות לכל חברי הפובידיליה שלנו. אנחנו עדין כאן. עדין שלמים. עדין עורכים. כן, אנחנו יודעים. יש הרגשה שכלום לא באמת קורה.אבל תאמינו לנו שבין ארבעת הקירות, ב”אביד ” מס’ 11 באולפני תל אביב, אי שם בדרום – ההחלטות הגדולות נופלות. זהו, שלב ההכרעה. החלטות, החלטות ועוד קצת החלטות. איזה טייק לבחור? האם הסצנה עובדת? איפה המשחק יותר אמין? איך המוזיקה תעבוד עם הסצנות השונות? מיליון שאלות שעל חלקן ניתן לענות ב”כן” ו”לא” וחלקן דורשות הרבה מאד אינטאיציה בסיסית. נכון להיום, אנחנו מאד מאד מרוצים מהתוצאה וכמובן מקווים שגם אתם תהנו. 

לפני שבועיים הרמנו מיני הפקה קטנה בפחות מ 24 שעות וכך זה היה:יש בסרט סצנה מסוימת שעוד לא הצטלמה. לא יכולנו לצלם אותה מאחר והיא עסקה בעפר בחייו הקודמים. בסצנה – שם אנו רואים את עפר כפי שהיה לפני שהסתגר בבית – עפר אמור להיות שזוף, בריא ומתקשר. שלא כמו ב80 אחוז מהמצבים בסרט.לפני כשבועיים קבלנו אס-אם-אס מעפר ששהה באותו זמן באל.איי. לא תכננו לפני כן כלום אבל חשבנו לעצמנו שזה יכול להיות מעולה אם בסצנה החסרה הזאת יראו שוט אחד או שניים שלו בארה”ב. תוך דקות יצרנו קשר (דרך פייסבוק כמובן) עם חבר שלנו, הצלם טל לזר, שגר ולומד בימים אלו באל.איי.למחרת טל הצלם כבר אסף את עפר והם יצאו למספר שעות צילום בשדרת הכוכבים ועוד כמה לוקיישנים ברחבי אל.איי. כל הזמן הזה הצילומים בוימו בשלט רחוק מהארץ בשיחות טלפון טרנס-אטלנטיות.. בהחלט משעשע. 

ולסיום אנחנו מעלים תמונה מעולה שנתקלנו בה לא מזמן. התמונה על צולמה על הסט בין הטייקים והיא ממש קודאק-מומנט מנצח. אנג’וי 

בברכת אין-לנו-מושג-בכדורגל-אבל-מקווים-שהגוד-גייז-יזכו 

יואב ודורון

שלומות לכולם. לונג טיים. זה לא בגלל ששכחנו. אנחנו פשוט קבורים עמוק בחדר העריכה. אחרי שעוזרת העריכה המקסימה שלנו, ניקתה וסידרה את כל הטייקים וחומרי הגלם שצולמו, נכנס המאסטרו סימון הרמן, העורך, ומה נגיד לכם…ניצוצות עפים בחדר. 

עריכה זה השלב הכי קשה. אי אפשר לתאר את ההרגשה הזאת של חריצת הגורלות שמרחפת מעל החדר. כל קאט הוא קריטי, כל מהלך יכול להשליך על הבאות. אז נכון, אתה במזגן, יחסית רגוע, בלי הלחץ שיש במהלך יום צילום. ונכון, עם מערכות העריכה של היום  ניתן במהירות לנסות כל רעיון שעולה לך בראש ובלי הרבה מאמץ. מקסימום – תמיד יש את קונטרול זד שמאפשר לך לעשות אנדו. אבל למרות כל זאת – שלב עריכת הסרט הוא שלב מורכב, מתיש נפשית, ארוך וכמובן סופי והחלטי. זהו, אין יותר זמן למשחקים. עכשיו, כרגע, ברגעים אלו ממש הסרט נעשה. קורם עור וגידים והופך לסיפור עם התחלה, אמצע וסוף. זה תהליך מדהים שאנחנו כרגע רק בחציו. לאט לאט אנחנו מרגישים איך ביחד עם סימון העורך, שבניגוד אלינו ניגש רענן ועם ראש נקי לחומרים, הסרט מתחיל לקבל שפה, צורה, טון, צבע…יש לנו עוד לא מעט עבודה אבל עוד נעדכן אתכם בהמשך בתהליך החמוץ-מתוק הזה. 

גם אם המוזיקה התחלנו להתקדם קצת. אמנם שלבים ראשוניים אבל יש כבר כמה כיוונים ורעיונות. כשיהיה יותר מה להשמיע אנחנו מבטיחים להשמיע כאן בבלוג. בינתיים, זה לינק לאתר של הזמר רן יורגנסון.אנחנו מכירים את יורגנסון (או יורגן כמו שכולם קוראים לו) כבר שנים מתחילת צעדינו בעולם הפרומואים. לפני בערך 6 (!) שנים הוא השמיע לנו שיר שלו שפשוט הפיל אותנו על התחת. השיר נקרא טודיי  והאמת שכל התקליט שלו, שנקרא “אין טיים” פשוט מדהים. אווירתי, קודר, מרגש וישב לנו בול על המשבצת של פובידיליה. לפחות מבחינת האווירה של הסרט. כרגע אנחנו בשלב מאד ראשוני של משחקים עם רעיונות מוזיקליים ביחד עם יורגנסון אבל יהיה מעניין לראות לאן זה מוביל אותנו.  

בברכת רק-שלא-נהרוג-אחד-את-השני-בחדר-עריכה 

יואב ודורון 

טוב, אז נרגענו קצת מהצילומים. החזרנו את החיים שלנו למסלול (פחות או יותר) וישר התחלנו את שלב העריכות. ביחד עם סימון הרמן העורך, אנחנו כבר יותר משבועיים עובדים על ה”אסמבלי” הראשוני של הסרט – כלומר הנחה ראשונית ביותר של כל הסצנות מבלי לסנן, לקצץ או לחשוב יותר מדי על הסדר והמהות. זה תהליך טכני ראשוני ביותר שעליו, בימים הקרובים, העבודה האמיתית תתחיל וסכין הקצבים תשלף. למרות שעוד לא ראינו את הכל, הסצינות מתחילות ולהתחבר ולקבל צורה וזה מאד מאד מרגש. 

לקח לנו כמה שעות טובות לעבור על כל תמונות הסטילס שצילמנו במהלך הצילומים. זה הזמן להודות שוב לצחי צלניקר, לואיז גרין ,ליאור אביטן וגיא בהר שהיו איתנו על הסט ותפסו רגעים מדהימים גם על הסט וגם מחוצה לו. בחישוב גס צולמו בערך 8000 (!) תמונות סטילס במשך חודש. מרשים. 

אחרי שנגמרו הצילומים יצא לנו לחזור קצת לתכנונים, הסקיצות והסטורי בורדים שעשינו לפני הצילומים עצמם. מענין לראות איך הסצינות והפריימים נראים בשלב הפרה-פרודקשיין ואיך הם נראים בפועל בצילומים עצמם. אנחנו חייבים להגיד שלרב התוצאה ממש דומה למה שתכננו, למרות שפה ושם סצינות מסויימות נראות שונות מעט ממה שתכננו בדיוק. רק ימים יגידו אם זה טוב או רע אבל אנחנו מעלים פה כמה סטוריבורדים שעשינו לכמה סצינות ולידם תמונות מהסרט עצמו. מצאו את ההבדלים. 

בברכת תשמעו-את-החדש-של-ה”פו פייטרס”-כי-הוא-פשוט-מצוין 

יואב ודורון

זהו חברים. נגמרו הצילומים. פיניטו. הגברת השמנה שרה. אתה עובד שנה ומשהו על סרט אבל אתה לא עוצר לרגע לחשוב ולהגיד לעצמך: “וואו, זה באמת קרה…

זהו. שזה קרה. לפני שבועיים סיימנו את חודש הצילומים האינטנסיבי שלנו ואנחנו עדין נרגעים מהחוויה האינטנסיבית הזאת ולאט לאט חוזרים לחיים האמיתיים. כשאתה מצלם סרט שלך יש הרגשה כאילו אין כלום בעולם חוץ מזה. כאילו הזמן עצר מלכת כדי להתעסק בפיצ’ר שלך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אתה לא מסוגל לחשוב על שום דבר אחר. פשוט אין יותר מקום במח חוץ מזה. תענוג.

גם עופר חזר לאט לאט לשגרה, כמו שאתם יכולים לראות בכתבת וידאו בפוסט הקודם, ברגע שהסתיימו הצילומים הוא כבר שבר את הדיאטה הרצחנית שהוא היה בה בתקופה האחרונה עם כמה המבורגרים עסיסיים ועוגות. ואם כבר מדברים על הדיאטה של עופר אז זה הזמן להודות ללירון אופק-דוד, הבת דודה המקסימה שלנו והדיאטטיקנית שליוותה את עופר בתקופת דיאטת הרזון שלו, הרכיבה לו את התפריט ואמרה לו מה מותר ומה אסור לאכול (בעיקר מה אסור).

כבר אמרנו להם את זה במסיבת סיום הצילומים אבל זה הזמן להגיד את זה שוב:

לשמחתנו התברכנו בצוות מדהים שגם במבט לאחור לא היינו יכולים לבקש ליותר. צוות סופר מקצועי, צעיר, עם ניצוץ של יצירה וקצת טירוף בעיניים, אנשים מדהימים אחד אחד, שהיה לנו את העונג לעבוד איתם ולהנות איתם בהרפתקה הזאת. בנוסף לצוות הצילום זה הזמן להודות גם לקאסט המדהים של השחקנים: החל מעפר שכטר שנתן את כל כולו לפרוייקט, לאפרת בוימולד המקסימה שכל כך ריגשה אותנו על הסט, לצחי גראד, אביגיל אריאלי, אפרת דור, שלוימל’ה בר-שביט, דימה רוס, גיל טבת, נעה מצנר, גלעד פרלמן ושאר השחקנים.

כמובן שזה הזמן להודות גם ל”ארצה“, חברת ההפקות שהעמידה את הפרוייקט הזה על הרגליים, נתנה רוח גבית וחברית שעזרה לנו מאד. כיוצרים, היה לנו תענוג לעבוד איתם.

אז עכשיו אנחנו נרגעים קצת, ממלאים את המצברים ואוספים כוחות לקראת העריכות שהתחילו שבוע שעבר. סימון הרמן, העורך המדהים שלנו, שכבר נכנס לעניינים עוד בשלב התסריט, התחיל לעבוד ואנחנו חסרי סבלנות כבר לראות איך הדברים מתחברים.

כמובן שעוד נמשיך לעדכן בכל שלבי הפוסט: עריכה, מוזיקה, אפקטים, הפצה וכו’ אז תשארו בתמונה.

בברכת דאטס-א-פאקינג-ראפ.

יואב ודורון

בשעה טובה הסתיימו השבוע צילומי הסרט. מעכשיו זה רק עניין פעוט של עריכות, עוד עריכות, עריכות נוספות, הסכמים עם מפיצים, פסטיבלים, יחסי ציבור, פרסום - והסרט יגיע לבתי הקולנוע.

מי שיכול בינתיים לנשום לרווחה הוא ללא ספק עפר שכטר, השחקן הראשי שלנו, שיוצא סוף סוף מהדירה ביפו, שבה צולמו רוב הסצינות. כזכור, שכטר הפך את הדירה הזו לבית שלו בתקופת הצילומים.

ולא פחות חשוב, הוא יכול להתחיל לאכול. ומה ראוי יותר מאשר המבורגר ראשון של סוף הדיאטה במנגל סיום הצילומים החגיגי. הכל מתועד. תלחצו על הפליי.

אגב, אתמול שודרו תמונות ראשונות של עפר אוכל ב”ערב טוב עם גיא פינס” וב-”Y בעשר”. אנחנו מקווים שבקרוב נוכל להביא את הכתבות פה בבלוג. עובדים על זה.